<h1>הלכות נדה לרא"ה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
המפלת שליא הרי זו טמאה לידה, שאין שליא בלא ולד. הפילה נפל ואחר כך הפילה שליא, חוששין לה מולד אחר. ואם הפילה ולד של קיימא ואחר כך הפילה שליא, תולין אותה בולד ואין חוששין לה לולד אחר, שהולד קרע השליא ויצא. הפילה השליא תחלה ואחר כך ילדה אפילו ולד של קיימא, חוששין לולד אחר, שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד. יצאתה מקצת שליא היום חוששת משום לידה, יצאתה כולה למחר, מונין לו משעת יציאת כולה.
